קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
לפני כמה שנים טסתי לארגנטינה עם החברה הכי טובה שלי, נועה. היינו בטיול תרמילאים כזה, מטורף לגמרי. יום אחד הגענו לאיזו חווה קטנה באמצע שום
סבתא שלי תמיד אמרה שבלינצ'ס זה לא סתם אוכל, זה אהבה עטופה בבצק דק. ואני? הייתי בטוח שזה סתם מתכון מיושן שאף אחד כבר לא
הסלמון הזה, פשוט ואלגנטי בו זמנית, שקיבל אצלי בבית מקום של כבוד על שולחן שישי, מין דרך קלה להרשים בלי להתאמץ יותר מדי. הפעם הראשונה
עוגת תותים היא סוג של געגוע לאביב בשבילי. הכל התחיל לפני שנתיים, כשהייתי בטיול בצפון עם החברים. עצרנו במושב בגליל לקטיף תותים, ואני, שתמיד חשבתי
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
אם אתם אוהבים טעמים חזקים ומתובלים, בטח תתחברו לסיפור שלי על הקימצ'י. לפני כמה שנים, כשנסענו לאסיה, נחתנו בדרום קוריאה ומצאנו את עצמנו באמצע טקס
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
הריח של לחם טרי תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי הייתה אופה לחם כל שישי, והבית היה מתמלא בניחוח המשכר הזה. הייתי מגיע אליה אחרי
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה